בחירות הן אחד מיסודות הדמוקרטיה, אבל ממש כמו שלדמוקרטיה יש כל מיני גוונים, גם בשיטות בחירות יש הבדלים, אפילו כשמדובר בבחירות שונות באותה מדינה.
הבחירות לרשויות המקומיות מתקיימות אחת לחמש שנים, בשני פתקים – אחד לראש הרשות ואחד למועצת העיר והן אף פעם לא מתקיימות במקביל לבחירות לכנסת, שמתקיימות אחת לארבע שנים (כשממשלה משלימה קדנציה), בפתק אחד. אבל זה לא תמיד היה כך. ב-75 שנים כבר הספקנו לעשות כמה וכמה שינויים.
מאמצע שנות החמישים ועד אמצע שנות השבעים, הבחירות לרשויות המקומיות והבחירות לכנסת התקיימו באותו מועד. שתי מערכות בחירות במחיר של אחת, אם תרצו. למרות שהסידור הזה עוגן בחוק ב-1965, עשור לאחר מכן המצב השתנה ונעשו בחוק הרשויות המקומיות שני שינויים משמעותיים. ראשית, נקבע שהבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו אחת לחמש שנים במקום בכל ארבע שנים, ושנית - ההצבעה לראש הרשות הפכה להצבעה ישירה, כאשר במקביל מתקיימת הצבעה למועצת הרשות, ובעלי זכות הבחירה מצביעים למעשה בשני פתקים. הבחירה הישירה נועדה לתקן את חוסר היציבות ברשויות המקומיות ואת התופעה שבה חברי מועצה העבירו את תמיכתם ממועמד אחד למועמד אחר בתמורה לתפקידים בהנהלת העירייה.
שיטת הבחירות הישירות נוסתה גם במערכת הבחירות לכנסת, בשלוש מערכות בחירות שהתקיימו בין השנים 2001-1996. אך בעוד שבזירה המקומית הבחירה ממשיכה להיות ישירה, בזירה הארצית השינוי הוכתר ככישלון וחזרנו לבחירת מפלגות לכנסת. ב-2021 שוב הוגשה הצעת חוק להחזרת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, אבל בינתיים היא לא מתקדמת.
דבר אחד שלא השתנה הוא שמועד הבחירות מתקיימות כמעט תמיד ביום שלישי. פעמיים כי טוב? המנצחים כנראה חושבים כך, המפסידים - פחות.
מי בראש?
למרות ששיטת הבחירה הישירה מגדילה את מעורבות הבוחר.ת בתוצאות הבחירות, שיעור ההשתתפות בחירות המקומיות נמצא כבר שנים רבות במגמת ירידה. עד סוף שנות ה-70 עמד שיעור ההצבעה על 80%, אך מאז הוא כבר הספיק לרדת לטווח שבין 60-50%.
ראש הרשות הוא המקביל המקומי לראש הממשלה ומועצת העיר היא המקבילה לכנסת, אבל למרות שחברי המועצה, כמו חברי הכנסת, הם נבחרי ציבור, בניגוד לחברי כנסת הם לא מקבלים שכר ומכהנים בתפקידם בהתנדבות מלאה. זה פרט שכדאי לזכור בפעם הבאה שאנחנו מתעצבנים על חברי המועצה שלנו.
כמה חברי מועצה יש?
זה תלוי לגמרי בגודל הרשות ויכול לנוע בין 9 חברי מועצה בישובים של עד 5,000 תושבים ל-31-21 בערים של 100,000 תושבים ויותר ולמרות שהתפקיד התנדבותי, תמיד יש את אלה שמוכנים להתמודד לתפקיד.
כמו בבחירות לכנסת, גם למועצות העיר יש אחוז חסימה - שיעור הקולות שנדרש כדי שסיעה שמתמודדת תיכנס למועצה. בכנסת אחוז החסימה עלה עם השנים, כדי להתמודד עם ריבוי מפלגות קטנות וכיום הוא עומד על 3.25%, בבחירות למועצת העיר החישוב קצת מסובך: כל הקולות הכשרים בבחירות מחולקים במספר חברי המועצה, המספר שמתקבל נקרא "מכסה" ורק סיעה שזוכה ב-75% לפחות מאותה מכסה זוכה להיכנס למועצה.
ואם כבר מדברים על סף הקולות הנדרש לבחירה, מועמד.ת לראש הרשות נדרש.ת לקבל לפחות 40% מהקולות כדי להיבחר. אם אין אף מועמד.ת שמצליח.ה לקבל 40% מהקולות, שני המתמודדים המובילים עולים לסיבוב בחירות נוסף, לראשות בלבד, שמתקיים בדיוק שבועיים אחרי הסבב הראשון.
כבר הזכרנו שהבחירה הישירה נועדה לשפר את יציבות הרשות המקומית ויש ראשי רשויות שכנראה ממש הרוויחו מזה ושזכו לכהונות מאוד ארוכות. כמה מהשיאנים הבולטים הם שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא, שכיהן 42 שנה, אפי דרעי מכפר יונה שכיהן 41 שנה, מרים פיירברג מנתניה ורון חולדאי מתל אביב שסוגרים כבר 25 שנים בתפקיד ומתמודדים בימים אלה לקדנציה נוספת. דיבורים על הגבלת קדנציות לראשי רשויות מתקיימים כבר מזמן, אבל לפחות בבחירות 2023 אין לוותיקי המתמודדים ממה לחשוש.
ב-27.02.24 מתקיימות הבחירות לרשויות המקומיות, זו הזדמנות של אחת לחמש שנים להצביע ולהשפיע על איך תיראה הרשות המקומית שלכם. יש לכם הזדמנות אחת ושני פתקים, אל תפספסו אותם!